מזרח התיכון שירותי רכב 2009 בע"מ נ' רפאלי ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

המשיבה 1 (להלן: התובעת") הגישה כנגד המבקש והמשיב 2 תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכבה בתאונת דרכים בה היה מעורב רכב בו נהג המבקש.

ביום 11.12.12 ניתן כנגד המבקש והמשיב 2 פסק דין בהעדר הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישורי מסירה ותצהיר המוסר לפיו נמסר כתב התביעה לידי המשיב 2 וכן נמסר לידי הגב' חיה רפאלי שהינה על-פי הנטען בתצהיר בת משפחה המתגוררת עם המבקש ברח' הגננת 238/62 גילה, ירושלים.

המבקש עותר לביטולו של פסק הדין. המבקש טוען כי ביום 13.12.12 נודע לו לראשונה על קיומו של ההליך בשיחת טלפון שהתקבלה ממשרד ב"כ התובעת. לטענת המבקש, לא קיבל את כתב התבעה ואינו מתגורר בכתובת בה נמסר כתב התביעה מזה כ-6 שנים. כך גם בכתובת בה נמסר כתב התביעה לא מתגורר קרוב משפחה או מכר של המבקש. לתמיכת טענתו צירף המבקש אישור ממשרד הפנים לפיו כתובתו היא רח' צביה ויצחק 11 בירושלים.

התובעת מתנגדת לבקשה. התובעת טוענת כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ומשום כך יש לדחותה. עוד טוענת התובעת, כי כתב התביעה נמסר לאשה הנושאת את שם משפחתו של המבקש וכי המבקש לא נתן הסבר לזהותה. כן טוענת התובעת, כי הראיה שהמבקש ידע על קיומו של פסק הדין עולה מהעובדה כי יצר קשר טלפוני עם משרד ב"כ התובעת ביום 13.12.12. התובעת מוסיפה וטוענת כי למבקש אין טענת הגנה בפני התביעה וכי רכב המבקש פגע ברכב התובעת מאחור.

תחילה אציין כי בקשת המבקש נתמכה בתצהיר, וזאת בניגוד לאמור בתגובת התובעת. אעבור עתה לדון בבקשה גופה.

לצורך ההכרעה בבקשה לביטול פסק דין יש להפעיל בחינה דו שלבית: תחילה, יש לבחון האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין. אם התשובה על כך היא חיובית, התוצאה האוטומאטית תהא בטלותו של פסק הדין. משמעות הדבר היא, כי כאשר נפל פגם בהליך ההמצאה, אין לבית המשפט שיקול דעת ועליו לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק", וזאת ללא קשר לסיכויי ההגנה של הנתבע לגופו של עניין. ואולם, יש להדגיש, כי על המבקש את ביטול פסק הדין להוכיח תחילה כי אכן נפל פגם בהליך ההמצאה, ורק אם השתכנע בית המשפט כי כך הם פני הדברים, כי אז יורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. ואולם, אם המסקנה היא כי ההמצאה נעשתה כדין, כי אז יש להוסיף ולבחון אם בכל זאת יש מקום לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט. במקרה זה נהוג להפעיל מבחן כפול, שעניינו בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה, מחד גיסא, וסיכויי ההליך אם יבוטל פסק הדין, מאידך גיסא (רע"א 23542-10-10 מקדאדי נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו); רע"א 7034/00 צדקה נ' וייל, [פורסם בנבו] מיום 19.11.2001).

מכאן, שיש לבחון תחילה האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין לידי המבקש. מאישורי משרד הפנים שצירף המבקש עולה כי החל משנת 2007 המבקש אינו מתגורר בכתובת בה נמסר כתב התביעה וכי הוא מתגורר בכתובת שונה. מכאן שכתב התביעה לא הומצא לבן משפחה של המבקש המתגורר עמו, כפי שנטען בתצהירו של המוסר, ועל כן לא בוצעה המצאה כדין למבקש. די באמור על מנת לקבוע כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

לאור האמור, אני מורה על ביטולו של פסק הדין 11.12.12 כנגד המבקש בלבד. התובעת תמציא לידי המבקש את כתב התביעה על כל נספחיו. המבקש יגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מיום ההמצאה.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ג, 18 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: